אם אתה חושד שהילד שלך בעל הפרעת קשב וריכוז, כדאי דבר ראשון להתחשב בגילו. אם ילדך הוא מתחת לחמש שנים, אנשי המקצוע יהיו זהירים לגבי אבחון הפרעת קשב וריכוז, בגלל שהרבה דברים קורים ומתפתחים בשנים האלה, שלא קשורים בהכרח להפרעה זו או אחרת. אולם, אם ילדך הוא בן חמש שנים ומעלה או אם אתה מודאג מאוד אפילו לפני גיל זה, יש לעקוב האם הבעיות הן מתמשכות והאם הם משפיעות בשני תחומי חיים לפחות בבית, בגן, בבית הספר, במשחק עם ילדים אחרים.
גם אם בעיות ההתנהגות של ילד הן חמורות, וקורות בשני תחומי החיים, הם עדיין לא בהכרח יכולות להוות סימן להפרעת קשב וריכוז. לבעיות התנהגות להיות סימנים או תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, הם גם צריכים לבוא מהרשימה הבאה, ושם צריכים להיות לפחות שישה מהם:
הילד לא שם לב לפרטים ועושה טעויות “רשלניות” בלימודים או בשיעורי הבית – למשל, הוא משקיף או בוהה, או עבודתו מאוד לא מדויקת
הילד קופץ מפעילות אחד למשנהו
הילד לא יכול להתארגן – למשל, שיש לו בעיה להשיג דברים בצו או לעשות דברים בזמן
הילד שוכח דברים, במיוחד כאשר הוא מנסה לעקוב אחרי ההוראות כדי לסיים את המשימה
הילד מדבר הרבה או קוטע שיחות של אנשים אחרים
הילד פועל בחוסר מנוחה – הוא לא יכול לשבת בשקט, להישאר יושב, עצבני, מתפתל או מטפס על דברים
הילד לא יכול להישאר ממוקד או מוסח בקלות
הילד חולם בהקיץ
הילד לא מסיים את שיעורי הבית או מטלות בבית
הילד לא מקשיב להוראות
הילד לעתים קרובות מאבד דברים – למשל, עפרונות, ספרים, ארנקים, מפתחות או טלפונים ניידים
הילד מתבטא בקול רם או רועש מדי במהלך משחק, פנאי או פעילויות חברתיות
הילד כל הזמן בהליכה ונראה שיש לו אספקה אינסופית של אנרגיה
הילד חסר סבלנות ולא מחכה לתורו
הילד מתקשה להתנגד לפיתויים או הזדמנויות
לילד לא נוח לעשות דברים לאט
הילד מהורהר ולפרקי זמן ארוכים
אם ילדך בעל הפרעת קשב וריכוז שלא מאובחנת, זה יכול לגרום לו לפגיעה בטווח הארוך, להתנהגות לא טובה ולקשיים רגשיים. לכן חשוב לראות איש מקצוע אם אתה חושש לגבי התנהגותו.
אבל יש בעיות אחרות שעלוות לגרום להתנהגות שנראית כמו הפרעת קשב וריכוז – למשל, בעיות רגשיות או חברתיות. זו הסיבה שהילד שלך צריך אבחון זהיר.